סיפורי הצלחה

מגיע לך להיות אמא!
סיפור על כניסה להריון

החיים שלי הובילו אותי לבחור בהונה כדרך חיים כי אני מאמינה שיש לנו שתי אפשרויות בבחירת סגנון חיינו: להיות מובלים או להוביל.
אני בחרתי בלהוביל.

אז איך הכל התחיל?

כזוג קבוע ואוהב ניסינו, בן זוגי דורון ואני להביא ילד לעולם. לאחר נסיונות של 4 שנים ללא עזרה רפואית החלטנו לתת צ'אנס להורמונים (למרות שכאישה החיה ללא טלוזיה, עיתונים, מתרגלת יוגה 8כמעט כל יום, אוכלת בריא ולא לוקחת תרופות כעניין של גישה – החלטה זו לוותה בלבטים רבים). לאחר 5 טיפולים של הפריית מבחנה הבנתי שגם זה לא בהכרח מבטיח הריון ותחושתי הכללית הייתה כבדה ולא אופטימית.

לפני שנתיים חזרנו, בן זוגי דורון ואני, מהחופשה הקבועה שלנו בהוואי (אנחנו נוסעים לשם פעמיים בשנה לתקופה של חודש או יותר – דורון גולש רוח וגלים ואני עושה יוגה) ואז שמעתי לראשונה על ה Huna מקרובת משפחה שהיא חברה קרובה. כמובן שאותה חברה חשבה להציע לי ללכת למפגשים כדי שזה יעזור לי להכנס להריון אך בהכירה אותי ואת הדרך הארוכה שעשיתי בחיי החל בטיפול הפסיכולוגי הקונבנציונאלי וכלה בטיפולי מודעות רבים ומגוונים ידעה שנפשי קצה בנבירה בנבכי הנפש וכתחבולה הציעה לי להצטרף אליה לפגישת היכרות – סתם כי לא בא לה ללכת לבד. אני חייבת לציין שהלכתי למפגש במחשבה שאשמע על עוד שיטה שמתיימרת לפענח את הקודים האישיים של התנהגותנו ולהבטיח שהיא היא זו שתביא לשינוי המיוחל ולגאולת הנפש.

הופתעתי,לא הבטחות ולא קודים. לא נבירה בעבר ולא השתפכות קבוצתית – פשוט פילוסופיה המוכיחה כי כוחה של מחשבה שווה לכוחה של פעולה ממשית. אבל לא רק פילוסופיה אלא שיטה יישומית המלמדת כיצד על ידי תרגול פשוט אך יומיומי ניתן להביא לשינוי הרגלי מחשבה ממחשבה שלילית (האוטומט שלנו) למחשבה חיובית. …..כן גם אני מוצאת את עצמי ברוב שעות היום חושבת מחשבות בינוניות הקשורות לכעס על העבר ופחד מהעתיד. אבל מחשבה היא רק מחשבה ואפשר לשנות אותה.

נרשמתי, בפגישה הראשונה קיבלתי מתנה של הסתכלות על החיים מזווית אחרת. לא עוד דברים שנוחתים עליך מגבוה אלא ההכרה שאני אני היא זו שיוצרת את המציאות סביבי. וואו איזו הקלה…. וואו איזה אחריות… אם אני היא זו שיוצרת את המציאות שלי אז רק אני אוכל לשנותה? נגמרו ימי הקורבנות והתלונות כי אין על מי להלין –הכול מתחיל ונגמר בי.

אבל מה עושים עם זה?

בפגישות הבאות קיבלתי כלים יומיומיים לשינוי האוטומט בחיי. לא עוד מחשבות שלילות המלוות בחוסר אונים אלא שיטות מיידיות לטרנספורמציה מחשבתית. וכל שבוע הגשמות שונות של הצלחה. וכל הגשמה מביאה איתה שימחה וכך נוצר מעגל של חיוב ושימחה שמתחיל להחליף את המעגל האחר של שלילה ודכדוך. אז במקום לראות את הנשים ההריוניות סביבי ולהכנס לדיכאון עשיתי עליהן Grokk.
מה זה Grokk? זו טכניקה פשוטה שבה אתה מדמיין את עצמך במצב הזה שבו אתה כל כך מתקנא
והופך קינאה לפרגון. ממש פשוט וממש כייפי וגם עובד……….

נכנסתי להריון.

חודש אחרי סיום הקורס. הפכתי את ההריון לדבר מוכר ורצוי והבאתי אותו לחיי.
היום אני כותבת שורות אלו כשליאל הקטנה יושבת על רגלי וחושבת שלא היה אפשר אחרת. כמה פשוט.

טליה חכם,תל אביב

כוחה של אמונה

אתמול הייתי בפגישה עם רופא הפוריות שליווה אותי דרך ארוכה ומייגעת והקנה לנו מתנה מופלאה, בן מקסים ומתוק שנולד לא מזמן. שאלתי אותו בצורה מאד ישירה, האם בכלל האמין שאצליח להביא לעולם את פרי בטני ותשובתו השלילית היתה כנה ואמיתית כאשר הסביר זאת ע"י הסטטיסטיקה. וההסבר לכך שעם היסטוריה כמו שלנו, סיכויי היו מאד קטנים. וחשבתי על כל הדרך העצומה שעשיתי שבזכותה אנו חובקים היום את בננו.

הכל החל לפני מספר שנים כאשר התבשרנו שאנו נאלצים לעבור טיפולי הפריה. בתחילת הדרך, ההצלחה נראתה מובטחת עפ"י הרופאים יודעי דבר. תוצאות המעבדה נראו מבטיחות והדרך נראתה קצרצרה אך עוד טיפול ועוד טיפול והשנים חולפות. בשלב כלשהו הריתי , אך בסוף חודש שלישי נאלצתי לעבור הפלה. בינתיים גם הגיל הביולוגי מתקתק והרופאים מתחילים להרים ידיים ולהתייאש.המועקה מתעצמת והבכי שוטף את הכריות בלילות. וכאשר האוטוריטה המקצועית בעיני דאז, קרי הרופא מקנה את התחושה של אי אמון,הייאוש רק גבר. למרות הקושי הפיזי והנפשי הכרוך במהלך טיפולי הפוריות,החלטתי שאני ממשיכה ולא מתייאשת עד שאחזיק בידי את ילדנו שלנו.
השינוי קרה כאשר הגעתי להכרה שבעצם אני זו שחוסמת את ההיריון, כי לפי דברי הרופאים זוגות במצב הרבה יותר קשה מאיתנו הביאו לעולם כבר לפחות 2 ילדים.זה החל בסדנת הHUNA .לא אשכח את השיעור הראשון בו היינו צריכים לדמיין את הרצון/החלום שלנו ולבחון את התגובה לכך. ואני כמובן דמיינתי שאני בהריון ובמקום להרגיש תחושת שמחה וריחוף, חשתי כיווץ ומועקה פנימיים.ואז הבנתי שאני זו שלא מאפשרת לעצמי להיכנס להריון ושלמעשה התת מודע (הקו ) שלי לא באמת מאמין בכך.עברתי דרך ארוכה במשך 3 חודשים בסדנא במהלכם דיברתי עם ה- קו שלי ושכנעתי אותו שמגיע לי להיכנס להריון וללדת ילד בריא.הבנתי שאני כן ראויה להיכנס להריון ולכן אני מתעלמת מדברי הרופאים וממשיכה עם כח האמונה שלי.

לא אשכח את הפגישה בבי"ח עם הרופא לפני הטיפול האחרון בו נכנסתי להריון , כאשר פגשה אותי אחת האחיות ושאלה אותי : "מה, את כאן?" ואני בתמיהה עניתי : "מדוע?" ותשובתה היתה שהבינה כי הרמתי ידיים היות ובפעם הקודמת ראתה אותי במצב בכי והתרסקות. ואני כבר הייתי במקום אחר של אמונה וחוזק ואם בעבר מילים אלו היו גורמות לי להתפרק, עניתי לה הפעם ובאהבה: "לא ,ממש לא נשברתי כי אני עומדת להיכנס הפעם להריון וללדת ילד או ילדה בריאים".

בזמן התרגולים בסדנא, רק כאשר הרגשתי התלהבות מהעובדה שאני בהריון ודמיינתי את הלידה והילד המקסים שמחכה לנו, ידעתי שאני אכן בדרך הנכונה.

היום אנו חובקים בן מקסים ומתוק בן 3.5 חודשים וכולי אמונה גדולה שבקרוב מאד מאד אנו עומדים להרחיב את המשפחה.

דורית ק.

תל-אביב


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע