להיות שמאן בעיר

בטיסה בינלאומית המטוס נכנס לכיס אויר והוא מתחיל לרטוט, והנוסעים מתבקשים להחגר.

מתח בחלל, הנוסעים מסתכלים מסביב כדי לקבל בטחון שהכל בסדר, למרות חוסר היציבות של המטוס.

נוסע אחד סוגר עיניים. על פני השטח הוא נראה מאוד רגוע. אולי הוא נח או אפילו נרדם. אבל האמת היא שהוא עמוק במימד אחר. הוא מתמזג עם הרוחות שעוטפות את המטוס בשימוש בטכניקה שמאנית מסויימת, מתקשר איתן וגורם להן להירגע. אחרי כמה דקות, הרוחות נפסקות והטיסה חוזרת להיות נעימה. הנוסעים נרגעים. הנוסע הנראה ישן, עדיין עם עיניים סגורות, מודה על שיתוף הפעולה של שותפיו – כוחות הטבע, ומחייך.

למחרת, בבית חולים שוכב חולה שעומד לעבור ניתוח קשה. הוא מבוגר מאוד ויש סכנה שהוא לא יצא חי מהחדר ניתוח. בעיר אחרת, על פי בקשה של קרוב משפחה, השמאן העירוני הופך את עצמו לחולה ומבצע תהליך של ריפוי שמאני(תהליך זה נקרא גרוק). למחרת בבוקר, הרופאים מגלים שיפור כל כך משמעותי במצבו של החולה, שהם מחליטים לוותר על הניתוח בכלל. הם, וגם החולה, לא ידעו אי פעם מה גרם לשינוי הבלתי אמין במצב החולה.

כך מתנהג השמאן העירוני. בניגוד לקולגה שלו בכפר, אי אפשר לזהות אותו על פי הביגוד או אביזרים חיצוניים שעימם הוא מקשט עצמו. השמאן העירוני יכול להיות גבר או אישה, צעיר או מבוגר, והיכולת שלו היא להשפיע על המציאות סביבו.

ד"ר סרג' קהילי קינג, מייסד האירגוןALOHA INTERNATIONAL, שמאן מהוואי, מגדיר את השמאן כ "מי שיכול לרפא גוף, נפש ונסיבות".

בעקבות הספר והסרט "הסוד", הרעיון של "ליצור מציאות" ו"חוק המשיכה" נהיו פופולריים ומוכרים. נחשפה באופן מסיבי הדרך שבה אנו יוצרים את המציאות, וכן תהליכים בעקבותיהם קורים, או לא קורים, אירועים בחיינו.

בתקופה האחרונה, כשרוב האוכלוסיה נמצאת בערים ולא בשבטים, הועתק השמאן לעיר. ד"ר קינג הפך את הדרך השמאנית ההוואיית המסורתית בת אלפי השנים, לאידאה שניתנת לישום בחיים מודרניים מערביים אורבניים. כמו כן, מתוך ההבנה שטקסים מסורתיים יכולים להיות ארוכים וקשים ליישום בקצב של חיים מודרניים, הוא גם שידרג את הטכניקות, כדי שהן יהיו קצרות וענייניות לשימוש יומיומי.

הוא קרא לאידאה הזאת HUNA "הונה" (פירוש המילה: סוד או ידע נסתר בשפה הוואית)

השמאן פועל על פי חוקיות "כוח המשיכה" מתוך תובנה עמוקה ביכולת שלו להשפיע על / ליצור את המציאות שהוא חי בה.

הוא משתמש בהתמקדות האנרגטית שלו, כלומר הוא יודע שהאנרגיה שהוא מקרין יוצרת מציאות לכן חייבת להיות ממוקדת בדבר שהוא רוצה ולהמנע מלהיות ממוקדת בדבר שהוא לא רוצה.

רופא שמשתמש בידע והבנות שמאניים למשל, לא יגיד אף פעם לפציינטים שלו שלמחלה שלהם אין סיכוי לריפוי. הרופא הזה ידע שתמיד יש מה לעשות, שאותו מנגנון פנימי שיצר את המחלה יכול לצור ריפוי. הרופא הזה ישתמש בכל הכלים שהוא מכיר כדי לגרום לחולים את השינויים הללו בגוף ובנפש. כשהוא ידבר עם חולה, הוא ישתמש בשפה מסויימת, מעודדת אמון ביכולת של החולה להרפא. הרופא הזה יודע שזה אפשרי,שהחולה ירפא והוא יתן טיפול ותרופות בהתאם.

ומעבר לכל,ההתעסקות של השמאן חייבת לבוא ממקום של איכפתיות ואהבה אמיתית,לזולת ולעצמו.


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע