פתאום עבר עלינו סוג של צונמי

ב- 24 השעות האחרונות, פתאום עבר עלינו סוג של צונמי.

הארועים שהתרחשו מעוררים אצל כולנו תגובות חריפות וקיצוניות: המון צער, דאגה, כעס וחוסר בטחון לגבי המשך החיים "השגרתיים" בארץ וכל אחד שואל את עצמו בלב "מה יהיה?"

להתמקד במה שקרה לא יתקן, ישפר או ירפא את המצב.

כך אנו לא עוזרים או תורמים משהו למי שנפגע או כרגע כואב אלא להיפך, הצער והכעס שלנו מצטרפים לכאב שלהם ומעצימים אותם.

למרות שזו הנטיה הראשונה שלנו, אנו יכולים לאמן את עצמנו להגיב אחרת, כדי ליצור מציאות אחרת ממה שקורה כרגע.

מיקוד בטוב הקיים זו דרך אחת. לא מדובר כאן בהתעלמות ממה שמתרחש אלא בשינוי מיקוד המחשבה באופן יזום למקום שמעורר רגשות מאד שמחים.

אך מה שהכי משפיע ויוצר מציאות אחרת בצורה משמעותית דורש יותר מאמץ.

כאן המיקוד עובר למצב דמיוני שעדיין לא קיים, במקרה זה – מצב של שלום ואחווה בינינו לבין השכנים שלנו.

להתמקד בצורה כזו דורש את ביטול השאלה "איך זה יקרה?" או את הספקות העולות "אין סיכוי שזה יקרה", 

מיקוד כזה דורש לשחרר את הצורך ב"לטחון" את המצב ולתת תחזיות.

הרווח האישי מגיע מייד: ההרגשה משתפרת, המועקה נעלמת וניתן להמשיך הלאה בקלות יותר.

אך התרומה הקולקטיבית היא עצומה – התדר האנרגטי שאנו מקרינים הוא כמו הקרנה של שיקופיות ולהקרין שקופית של שלום זה הצעד הראשון להגשמתו.


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע