כך מירב יצרה מציאות

שלום לכם,

רציתי לשתף אתכם במייל שקיבלתי מתלמידה יקרה וותיקה לגבי יצירת מציאות.

היא הסכימה שאפרסם את הסיפור שלה אך ביקשה שלא אציין את שמה. בנוסף היא צרפה גם תמונה וגם בה לא תראו את פניה.

"הי קריסטינה,
מה שלומך? מקווה שהכל בטוב 

רציתי לספר לך סיפור קטן ומשעשע שקרה לי לאחרונה.

בעקבות השתתפותי בסדנת ההונה בשבוע שעבר – חזרתי לעיין בספר שכתב ד"ר סרג' קהילי קינג שקיבלתי ממך בזמנו.
בספר מדובר על טכניקות שונות של דמיון ויצירת מציאות וד"ר קינג סיפר בו על "ניסוי" שעשה בהתמקדותו בדימוי יוצא דופן כלשהו, מתוך ציפייה שהתמקדות זו תיצור את מימושו של הדבר במציאות. הוא התמקד ב'ציפורן כחולה' ומפרט בספר כיצד כעבור שלושה ימים סיפרה לו אשתו על אדם שנתן לאשתו ציפורניים כחולות במתנה ליום הולדתה.

בעקבות כך החלטתי לעשות את הניסוי בעצמי.
הדימוי הראשון שעלה לראשי לאחר הקריאה היה ציפור כחולה (ד"ר קינג נתן לי השראה רבה).
דמיינתי ציפור קטנה יושבת בידי, קופצת מיד ליד ואני מלטפת את נוצותיה שהיו בגוון כחול עמוק, כך עשיתי מספר דקות.
יום או יומיים לאחר מכן נזכרתי בתרגיל ותהיתי האם באמת אזכה לראות ציפור כחולה בימים הקרובים בעקבות כך, שאלתי עצמי –
כמה פעמים בחיים כבר זכיתי לראות ציפור שנוצותיה כחולות..? בקושי הצלחתי להיזכר אולי בפעם אחת.
לאחר זאת הנחתי לעניין וכמעט שכחתי מכך כלל.

וביום השלישי נסעתי לקורס צלילה באילת, עיר בה ביקרתי לאחרונה לפני כ-12 שנים.

בערב הראשון להגעתי הלכתי לטייל בעיר.
נמשכתי לסייר באזור השוק ללא מטרה מסוימת, בעודי מטיילת בין הדוכנים הפניתי מבטי אל אחד הצדדים
וראיתי ציפור תוכי ענק וארוך זנב שנוצותיה כמעט ככולן בצבע כחול עמוק.
התוכי ישב על ידיה של אישה צעירה ומסביבם עמדו מספר אנשים, האישה מכרה תמונות למזכרת עם התוכי הכחול.
לאחר שהתגברתי על ההלם הראשוני ממראה עיני התקרבתי אליהם והאישה שאלה אותי אם אני רוצה להצטלם עם התוכית ששמה סופי,
היא העבירה אותה לידי וצילמה אותנו יחד (!)

אני שולחת לך את הסיפור בליווי התמונה.
רציתי לשתף אותך בחוויה שהדהימה אותי ויותר מכל דבר אחר שקרה לי –
הצליחה להדגים לי באופן מוחשי את עצם היותנו יוצרי מציאות, ואת הפלא והעוצמה הגלומים בחוויה הזאת,
כאשר היא נעשית באופן מכוון.
חשבתי אולי יהיה נחמד לשתף בסיפור גם את ד"ר קינג.

אני שוב רוצה להודות לך מקרב הלב על כך שאת מביאה מידע יקר ערך זה אלינו לארץ.
זהו מידע משנה חיים ותפישות עולם.

מאחלת לך כל טוב ומקווה להתראות בקרוב,

מירב (שם בדויי)".

מדהים הא!? סיפור משגע..

אני רוצה להוסיף הסבר על המקרה הזה:
ל"מרב" לא היה כל מטען רגשי כלפי ההדמיה של הציפור ולכן המערכת הפנימית שיוצרת מציאות הצליחה להגשים בקלות.
מבחינתה זה היה סוג של משחק.

כשמדובר במשאלה עם השלכות רגשיות, מטענים והתנגדויות, יהיה צורך ביותר התמקדות במטרה וביטול אותן התנגדויות.

 


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע