אהבה

איך מתקנים לב שבור ?

מאת ד"ר סרג' קהילי קינג

הבה נתחיל בהבנה של מה שמכונה "לב שבור". למה אנו בכלל מדברים על לב כמרכז של כאב ושל עונג? מה כל כך מיוחד בלב? אחרי הכל, כאיבר של הגוף זהו סתם שריר גדול. שריר מאוד חשוב, אבל הוא עשוי מאותו סוג של רקמה כמו שריר הזרוע שלנו. אבל אינכם שומעים אף אחד מדבר על "זרוע שבורה" במונחים של רגשות. להמשיך לקרוא

התדר המסתורי של יום כיפור

לפני כ-20 שנה, כשנה לפני שהכרתי את גדעון, בן זוגי היום, 

גרתי בשכונת נחלאות בירושלים עם בתי הקטנה תכלת.

הייתי חד הורית.

השכונה הזאת היתה מעורבת – חילונית ודתית

גר שם רב 'מקובל' שסיפרו עליו שהגשים יונים מתוך היד שלו,

השכן שלי היה מורה ליוגה ולידו גר בחור צעיר מאנגליה שעסק בריפוי אנרגטי .

השכונה היתה מאד רוחנית,

והחוויה של יום כיפור שחוויתי שם היתה העוצמתית ביותר בחיי.

להמשיך לקרוא

דרך לעורר עוצמה לפי הונה

מאת ד"ר סרג' קינג

אחל את הטוב ביותר לכל מי שעובר בדרכך

אחת הדרכים המהירות ביותר להעצים את עצמנו ולהרגיש טוב בהווה היא לאחל את הטוב ביותר לכל מי שנקלע לדרכנו.

זה פועל טוב במיוחד כשאנו מרגישים רע או חשים חסרי עוצמה, ורוצים להסיט את האנרגיה שלנו לכיוון אחר.

כולנו מחוברים זה לזה אף על פי שלא ניתן להבחין בכך באמצעים הרגילים העומדים לרשותנו.

אנחנו מקרינים בכל רגע ורגע אנרגיה אשר משפיעה על הסובבים אותנו, ואנו גם מושפעים מן האנרגיה שאחרים מקרינים. להמשיך לקרוא

על אהבה

מאת – ד"ר סרג' קהלי קינג

אהבה היא דבר די מסתורי. לכאורה יודעים האנשים מה הם מתכוונים כשהם אומרים שהם מרגישים בה, אך רק בודדים יכולים לבטא באופן ברור מה הם מרגישים. חלק מן הבעיה נובע מהבלבול לגבי המילה "אהבה". השתמשו בה יותר מדי והשתמשו בה לרעה, כך שאנשים רבים חושבים שהם מרגישים אהבה בשעה שהם למעשה מרגישים משהו אחר. דבר אחד בטוח, אהבה זה לא אותו הדבר כמו תשוקה. להשתוקק לדבר מה זה לרצות שיהיה שלך, בבעלותך, בשעה שאהבה היא תמיד בלתי-רכושנית. אהבה היא לא תוצר של תשוקה, ותשוקה היא לא תוצר של אהבה. אלה הם מושגים נפרדים, למרות שמושא התשוקה יכול באותה עת להיות מושא לאהבה.

ישנן שלוש מילות מפתח המסבירות מה זאת אהבה: הבנה, קבלה ונתינה. הבנה יכולה להוביל לאהבה אך היא אינה האהבה עצמה, לכן היא פחות חשובה מהשתיים האחרות. אך פעמים רבות צריכה להיות הבנה לפני שיש קבלה. הבלתי-ידוע צריך להיעשות ידוע לפני שאפשר יהיה להתגבר על הפחד שהוא גורם. לעיתים קרובות, אם חסרה אהבה זה מפני שקיים פחד. פחד הוא אבי השנאה, שהיא דחייה ואנוכיות, ההיפך מאהבה. בורות – אפשר לומר שהיא אם הפחד. במקום בו בורות מוחלפת בהבנה – הפחד נמוג והאהבה יכולה להיכנס. להמשיך לקרוא

להיצמד לאמת שלנו

אירה היא חברה קרובה שלי. בצעירותה הייתה בחורה אופטימית, עליזה ומלאת אנרגיה, שנהנתה מהחיים ולא הייתה מפסידה אף הזדמנות לרקוד. למרות שסבלה מקשיי למידה והייתה מאחרת כרונית, המחסומים האלו לא עצרו אותה מלסיים תיכון עם ציונים מעל הממוצע. השעון הביולוגי של מאירה הכתיב לה חיי-לילה. כל השבוע היתה הולכת לשון בזריחה וקמה בצהריים סביב השעה שתיים בצהרים.

כשהתחתנה עם עופר, גילתה שלבעל הטרי יש שעות מאוד שונות משלה. הוא נהג ללכת לישון לקראת חצות ולקום בשבע בבוקר. כדי לבלות איתו בשעות בהן הוא ער, היא התחילה לשנות את הרוטינה שלה וכמעט בלי לשים לב, התחילה לקום מוקדם בבוקר, למרות הקושי. את הבוקר הייתה מבלה בתוך סוג של ערפל שהתחיל להתבהר לקראת הצהריים ועד אז תפקודה היה איטי ומבולבל. אלה פשוט לא היו השעות שלה. להמשיך לקרוא

מאמר אורח – הפילוסופיה של הונה

מאת: סרג' קהילי קינג

ככל שזה חשוב שתהיה לנו פילוסופיית חיים, לא פחות חשוב שיהיו לנו קווים מנחים לגבי יישום הפילוסופיה הזאת ביומיום. אשתף אתכם ב"תבנית" בה אני משתמש כל בוקר, בהתאם להונה, כדי להזכיר לעצמי את הפילוסופיה שלי, לטהר את מוחי, להבהיר לעצמי את מטרותיי, לייצב את רגשותיי ותחושותיי בהרמוניה, להרפות את גופי ולטעון אותו לקראת פעילויות היום. אני עושה זאת כל בוקר כאילו הייתי המורה של עצמי. ביום עמוס, אני מקצר, אך כשיש לי יותר פנאי, אני מאריך בזה.

היו מודעים לכך שהעולם הוא מה שאתם חושבים שהוא. כך לפי ההונה. אז תחליטו במה רצונכם להאמין היום. זה תלוי בכם. אף אחד לא מכריח אתכם לחשוב כך או אחרת. זה לגמרי תלוי בכם אם לחשוב שהעולם הוא מקום של מאבק, כאב וסכנה, או מקום של יופי, אור וקסם. אירועים חיצוניים לא מכתיבים את רגשותיכם, אך הדרך בה תפרשו את האירועים, אכן תשפיע עליכם.

היו חופשיים, כי אין מגבלות, היו חופשיים לאפשר לעצמכם לשנות דעתכם. המון אנשים מגבילים את עצמם שלא צורך, כי אינם מרגישים ראויים לאושר או להצלחה, בגלל משהו שהם עשו או לא עשו בעבר. אם זוהי הבעיה שלכם, עליכם לסלוח לעצמכם ולהמשיך הלאה, או להיות אסורים בשלשלאות אשר ליפפתם ונעלתם סביב עצמכם כאשר רק בידכם המפתח. להמשיך לקרוא

מחשבה מייצרת מציאות

כשהייתי בת 15, למדה בכיתה שלי נערה בשם סילביה סרסאנו. היא לא היתה בחורה יפה, ולא אגזים אם אומר שהיתה מכוערת – עיני צפרדע בולטות, אף רחב ושטוח ופה גדול מדי. היא לא היתה נחמדה או נדיבה, וגם לא חכמה.

אבל מה שבלט מאוד אצלה, באופן שלא הצלחתי לתפוס, היתה ההצלחה האדירה לה זכתה בקרב הבנים. בכל מסיבה ישבו הבנות בצד, וחיכו שהבנים יזמינו אותן לרקוד. סילביה תמיד זכתה להזמנה הראשונה, ולא חזרה לשבת עד סוף המסיבה. אני, לעומתה, חיכיתי לפעמים המון זמן עד שהזמינו אותי לרקוד. ישבתי שקטה ומיואשת, וראיתי את סילביה המכוערת רוקדת, בלי להבין איך היא עושה את זה.

לעיתים קרובות חיכו לסילביה בחורים בשער בית הספר בסוף יום הלימודים, כדי ללוות אותה לתחנת האוטובוס. היא התייחסה למעריצים שלה בבוז, והם המשיכו ללוות אותה בנאמנות. בזמן שצעדתי לבד לתחנה, תהיתי בקנאה מה הפך אותה לכל כך מושכת עבור הבנים, למרות המראה והאופי שלה. פעם אחת אפילו נחת בכיתה מטוס נייר באמצע השיעור, ועליו שיר אהבה לסילביה.

יום אחד, הלכתי אליה במסגרת תרגיל שקיבלנו בבית הספר. מאחר שלא היינו חברות, זה היה הביקור הראשון שלי בביתה. לא היה בבית אף סימן לאב. אמא של סילביה היתה כל מה שהיה לה. אחרי שאכלנו, ביליתי בחברת סילביה ואימה. אמא של סילביה התייחסה אליה בכבוד רב ולא הפסיקה להמטיר עליה מחמאות על יופייה ועל חוכמתה. היה ברור שהיא אוהבת את סילביה, ושבתה חלק חשוב מחייה. לא משנה מה סילביה הייתה אומרת, פניה של אמה היו קורנות מגאווה. היא הייתה קוראת לה "נסיכה יפהפייה" ומשבחת אותה על מראה החיצוני. שמעתי אותה אומרת: "איזה עיניים מדהימות יש לך" וגם "את הכי יפה מכל החברות שלך", "היום את נראית כמו דוגמנית" או "גם אם את לובשת שק של תפוחי אדמה הוא הופך להיות שמלת נשף עלייך". כמה פעמים היא הייתה חוזרת על המשפט הבא:"אין גבר שיעמוד בקסמייך". להמשיך לקרוא

לדעת בדיוק מה רוצים

לפני עשרים שנה למדתי שכדי להגשים את משאלותי, עלי קודם כל להגדיר באופן ברור את מה שאני רוצה.
המשאלה שלי היתה למצוא בן זוג אוהב שמתאים לי. קניתי מחברת שהקדשתי לכתיבת המשאלות שלי
(ולכן כיניתי אותה "מחברת משאלות") וערכתי בה רשימה ארוכה של התכונות שרציתי בנסיך חלומותי.
קראתי לרשימה הזו "רשימת קניות" מכיוון שכשהולכים לערוך קניות בסופר, אם מכינים מראש רשימה ברורה של הדברים שרוצים, קל הרבה יותר לחפש ולמצוא אותם.

בתקופה הזו עדיין הייתי עולה חדשה מארגנטינה, אך הייתי כבר אם חד הורית. גרתי בצומת פת בירושלים, שכונה של אנשים קשי יום, וניקיתי בתים לפרנסתי. להפתעתי, למרות הספקות הרבים שהיו לי לגבי היכולת שלי למשוך אל חיי בחור מיוחד כפי שאיחלתי לעצמי, חלפו רק שבועות אחדים מאז שערכתי את הרשימה ועד שהציעו לי להכיר מישהו. אחת מהנשים שעבדתי אצלן, אשה נחמדה מאוד, סיפרה לי על בחור בשם בן-ציון. הוא היה עולה חדש מארצות-הברית, והיא רצתה להכיר בינינו משום שחשבה שאנחנו מתאימים. אני הסכמתי והיא אירגנה לנו פגישה.

כשהכרנו, היתה בינינו משיכה מיידית ואני מאוד התלהבתי ממנו. בן-ציון היה מוזיקאי, עסק במקרוביוטיקה והיה בחור מאוד רוחני. מצאנו הרבה תחומי עניין משותפים וכשהוא הכיר את בתי, תכלת, שהיתה אז בת שנה, אהב אותה מייד. אהבתו לתכלת לא הפתיעה אותי, משום שעד היום קשה להישאר אדיש לחן שלה, אך לעומת זאת הופתעתי מכך שהוא התלהב גם ממני. וכך, ההתלהבות שלנו זה מזו היתה הדדית.

כשהוא היה מגן בגיטרה שירים שכתב בעצמו, הייתי נמסה ובעיני רוחי ראיתי לבבות מרצדים סביבי. הוא היה מבשל אוכל מקרוביוטי נהדר, וכיוון שבישול אינו אחד מן הכישרונות שלי, הייתי ברקיע השביעי.

אך למרות שיכרון החושים והאוכל הטעים והמזין, לא יכולתי להתעלם מדבר אחד שהפריד בינינו: הוא היה חוזר בתשובה, ואני הייתי (ועודני) חילונית אדוקה. מהר מאוד הנושא עלה כמחסום ביחסים שלנו, ובן-ציון הציע לי ללכת, על חשבונו, לסמינר "דיסקברי" ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. הסמינר הזה נועד ללימוד ולהבנה של עקרונות הדת ושל אורח החיים הדתי. הוא הסביר לי שבעקבות הסמינר אחזור בתשובה. בנוסף, הוא התחיל לספר לי כמה אני ותכלת נהיה יפות בשמלות ארוכות וכמה כיסוי ראש יתאים לי. גם אני ניסיתי לדמיין את עצמי עם כיסוי ראש, אבל לא כל-כך הצלחתי. האמת היא שמאוד התלבטתי – אהבתי אותו וגם חיפשתי מוצא מהחיים הקשים שלי. כשבן-ציון כבר היה צריך לשלם עבור הסמינר משום שההרשמה עמדה להיסגר, החלטתי שזאת לא הדרך שלי, וסיימתי את הקשר איתו.

בעקבות הפרידה התגעגעתי אליו וכאבתי מאוד. בנוסף, פחדתי שהחמצתי את ההזדמנות האחרונה בחיי לאושר.

בכעס חזרתי למחברת המשאלות שלי וקראתי את רשימת הקניות שערכתי. ואז הבנתי משהו חשוב מאוד בנושא הגשמת מציאות: בין התכונות שייחסתי לנסיך החלומות שלי, כללתי גם את התכונה "רוחני", אך לא ציינתי במסגרת הרשימה את המאפיין: "חילוני". למען האמת, הגשמתי בדיוק את מה שכתבתי! כך התברר לי עד כמה זה חשוב לדעת ולהגדיר במדויק את מה שרוצים ומהר ניגשתי לתקן את רשימת הקניות שלי.

וכן, – כעבור כמה חודשים פגשתי את גדעון, בחור רוחני, בעל כישרון בישול וחילוני. גם הוא נשבה בקסמה של בתי, ועד היום הוא בן הזוג המושלם והמתאים עבורי


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע