ביקורת

להיצמד לאמת שלנו

אירה היא חברה קרובה שלי. בצעירותה הייתה בחורה אופטימית, עליזה ומלאת אנרגיה, שנהנתה מהחיים ולא הייתה מפסידה אף הזדמנות לרקוד. למרות שסבלה מקשיי למידה והייתה מאחרת כרונית, המחסומים האלו לא עצרו אותה מלסיים תיכון עם ציונים מעל הממוצע. השעון הביולוגי של מאירה הכתיב לה חיי-לילה. כל השבוע היתה הולכת לשון בזריחה וקמה בצהריים סביב השעה שתיים בצהרים.

כשהתחתנה עם עופר, גילתה שלבעל הטרי יש שעות מאוד שונות משלה. הוא נהג ללכת לישון לקראת חצות ולקום בשבע בבוקר. כדי לבלות איתו בשעות בהן הוא ער, היא התחילה לשנות את הרוטינה שלה וכמעט בלי לשים לב, התחילה לקום מוקדם בבוקר, למרות הקושי. את הבוקר הייתה מבלה בתוך סוג של ערפל שהתחיל להתבהר לקראת הצהריים ועד אז תפקודה היה איטי ומבולבל. אלה פשוט לא היו השעות שלה. להמשיך לקרוא

מחשבה מייצרת מציאות

כשהייתי בת 15, למדה בכיתה שלי נערה בשם סילביה סרסאנו. היא לא היתה בחורה יפה, ולא אגזים אם אומר שהיתה מכוערת – עיני צפרדע בולטות, אף רחב ושטוח ופה גדול מדי. היא לא היתה נחמדה או נדיבה, וגם לא חכמה.

אבל מה שבלט מאוד אצלה, באופן שלא הצלחתי לתפוס, היתה ההצלחה האדירה לה זכתה בקרב הבנים. בכל מסיבה ישבו הבנות בצד, וחיכו שהבנים יזמינו אותן לרקוד. סילביה תמיד זכתה להזמנה הראשונה, ולא חזרה לשבת עד סוף המסיבה. אני, לעומתה, חיכיתי לפעמים המון זמן עד שהזמינו אותי לרקוד. ישבתי שקטה ומיואשת, וראיתי את סילביה המכוערת רוקדת, בלי להבין איך היא עושה את זה.

לעיתים קרובות חיכו לסילביה בחורים בשער בית הספר בסוף יום הלימודים, כדי ללוות אותה לתחנת האוטובוס. היא התייחסה למעריצים שלה בבוז, והם המשיכו ללוות אותה בנאמנות. בזמן שצעדתי לבד לתחנה, תהיתי בקנאה מה הפך אותה לכל כך מושכת עבור הבנים, למרות המראה והאופי שלה. פעם אחת אפילו נחת בכיתה מטוס נייר באמצע השיעור, ועליו שיר אהבה לסילביה.

יום אחד, הלכתי אליה במסגרת תרגיל שקיבלנו בבית הספר. מאחר שלא היינו חברות, זה היה הביקור הראשון שלי בביתה. לא היה בבית אף סימן לאב. אמא של סילביה היתה כל מה שהיה לה. אחרי שאכלנו, ביליתי בחברת סילביה ואימה. אמא של סילביה התייחסה אליה בכבוד רב ולא הפסיקה להמטיר עליה מחמאות על יופייה ועל חוכמתה. היה ברור שהיא אוהבת את סילביה, ושבתה חלק חשוב מחייה. לא משנה מה סילביה הייתה אומרת, פניה של אמה היו קורנות מגאווה. היא הייתה קוראת לה "נסיכה יפהפייה" ומשבחת אותה על מראה החיצוני. שמעתי אותה אומרת: "איזה עיניים מדהימות יש לך" וגם "את הכי יפה מכל החברות שלך", "היום את נראית כמו דוגמנית" או "גם אם את לובשת שק של תפוחי אדמה הוא הופך להיות שמלת נשף עלייך". כמה פעמים היא הייתה חוזרת על המשפט הבא:"אין גבר שיעמוד בקסמייך". להמשיך לקרוא


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע