יצירת מציאות

מאמר אורח – הפילוסופיה של הונה

מאת: סרג' קהילי קינג

ככל שזה חשוב שתהיה לנו פילוסופיית חיים, לא פחות חשוב שיהיו לנו קווים מנחים לגבי יישום הפילוסופיה הזאת ביומיום. אשתף אתכם ב"תבנית" בה אני משתמש כל בוקר, בהתאם להונה, כדי להזכיר לעצמי את הפילוסופיה שלי, לטהר את מוחי, להבהיר לעצמי את מטרותיי, לייצב את רגשותיי ותחושותיי בהרמוניה, להרפות את גופי ולטעון אותו לקראת פעילויות היום. אני עושה זאת כל בוקר כאילו הייתי המורה של עצמי. ביום עמוס, אני מקצר, אך כשיש לי יותר פנאי, אני מאריך בזה.

היו מודעים לכך שהעולם הוא מה שאתם חושבים שהוא. כך לפי ההונה. אז תחליטו במה רצונכם להאמין היום. זה תלוי בכם. אף אחד לא מכריח אתכם לחשוב כך או אחרת. זה לגמרי תלוי בכם אם לחשוב שהעולם הוא מקום של מאבק, כאב וסכנה, או מקום של יופי, אור וקסם. אירועים חיצוניים לא מכתיבים את רגשותיכם, אך הדרך בה תפרשו את האירועים, אכן תשפיע עליכם.

היו חופשיים, כי אין מגבלות, היו חופשיים לאפשר לעצמכם לשנות דעתכם. המון אנשים מגבילים את עצמם שלא צורך, כי אינם מרגישים ראויים לאושר או להצלחה, בגלל משהו שהם עשו או לא עשו בעבר. אם זוהי הבעיה שלכם, עליכם לסלוח לעצמכם ולהמשיך הלאה, או להיות אסורים בשלשלאות אשר ליפפתם ונעלתם סביב עצמכם כאשר רק בידכם המפתח. להמשיך לקרוא

להיות שמאן בעיר

בטיסה בינלאומית המטוס נכנס לכיס אויר והוא מתחיל לרטוט, והנוסעים מתבקשים להחגר.

מתח בחלל, הנוסעים מסתכלים מסביב כדי לקבל בטחון שהכל בסדר, למרות חוסר היציבות של המטוס.

נוסע אחד סוגר עיניים. על פני השטח הוא נראה מאוד רגוע. אולי הוא נח או אפילו נרדם. אבל האמת היא שהוא עמוק במימד אחר. הוא מתמזג עם הרוחות שעוטפות את המטוס בשימוש בטכניקה שמאנית מסויימת, מתקשר איתן וגורם להן להירגע. אחרי כמה דקות, הרוחות נפסקות והטיסה חוזרת להיות נעימה. הנוסעים נרגעים. הנוסע הנראה ישן, עדיין עם עיניים סגורות, מודה על שיתוף הפעולה של שותפיו – כוחות הטבע, ומחייך.

למחרת, בבית חולים שוכב חולה שעומד לעבור ניתוח קשה. הוא מבוגר מאוד ויש סכנה שהוא לא יצא חי מהחדר ניתוח. בעיר אחרת, על פי בקשה של קרוב משפחה, השמאן העירוני הופך את עצמו לחולה ומבצע תהליך של ריפוי שמאני(תהליך זה נקרא גרוק). למחרת בבוקר, הרופאים מגלים שיפור כל כך משמעותי במצבו של החולה, שהם מחליטים לוותר על הניתוח בכלל. הם, וגם החולה, לא ידעו אי פעם מה גרם לשינוי הבלתי אמין במצב החולה. להמשיך לקרוא

לדעת בדיוק מה רוצים

לפני עשרים שנה למדתי שכדי להגשים את משאלותי, עלי קודם כל להגדיר באופן ברור את מה שאני רוצה.
המשאלה שלי היתה למצוא בן זוג אוהב שמתאים לי. קניתי מחברת שהקדשתי לכתיבת המשאלות שלי
(ולכן כיניתי אותה "מחברת משאלות") וערכתי בה רשימה ארוכה של התכונות שרציתי בנסיך חלומותי.
קראתי לרשימה הזו "רשימת קניות" מכיוון שכשהולכים לערוך קניות בסופר, אם מכינים מראש רשימה ברורה של הדברים שרוצים, קל הרבה יותר לחפש ולמצוא אותם.

בתקופה הזו עדיין הייתי עולה חדשה מארגנטינה, אך הייתי כבר אם חד הורית. גרתי בצומת פת בירושלים, שכונה של אנשים קשי יום, וניקיתי בתים לפרנסתי. להפתעתי, למרות הספקות הרבים שהיו לי לגבי היכולת שלי למשוך אל חיי בחור מיוחד כפי שאיחלתי לעצמי, חלפו רק שבועות אחדים מאז שערכתי את הרשימה ועד שהציעו לי להכיר מישהו. אחת מהנשים שעבדתי אצלן, אשה נחמדה מאוד, סיפרה לי על בחור בשם בן-ציון. הוא היה עולה חדש מארצות-הברית, והיא רצתה להכיר בינינו משום שחשבה שאנחנו מתאימים. אני הסכמתי והיא אירגנה לנו פגישה.

כשהכרנו, היתה בינינו משיכה מיידית ואני מאוד התלהבתי ממנו. בן-ציון היה מוזיקאי, עסק במקרוביוטיקה והיה בחור מאוד רוחני. מצאנו הרבה תחומי עניין משותפים וכשהוא הכיר את בתי, תכלת, שהיתה אז בת שנה, אהב אותה מייד. אהבתו לתכלת לא הפתיעה אותי, משום שעד היום קשה להישאר אדיש לחן שלה, אך לעומת זאת הופתעתי מכך שהוא התלהב גם ממני. וכך, ההתלהבות שלנו זה מזו היתה הדדית.

כשהוא היה מגן בגיטרה שירים שכתב בעצמו, הייתי נמסה ובעיני רוחי ראיתי לבבות מרצדים סביבי. הוא היה מבשל אוכל מקרוביוטי נהדר, וכיוון שבישול אינו אחד מן הכישרונות שלי, הייתי ברקיע השביעי.

אך למרות שיכרון החושים והאוכל הטעים והמזין, לא יכולתי להתעלם מדבר אחד שהפריד בינינו: הוא היה חוזר בתשובה, ואני הייתי (ועודני) חילונית אדוקה. מהר מאוד הנושא עלה כמחסום ביחסים שלנו, ובן-ציון הציע לי ללכת, על חשבונו, לסמינר "דיסקברי" ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. הסמינר הזה נועד ללימוד ולהבנה של עקרונות הדת ושל אורח החיים הדתי. הוא הסביר לי שבעקבות הסמינר אחזור בתשובה. בנוסף, הוא התחיל לספר לי כמה אני ותכלת נהיה יפות בשמלות ארוכות וכמה כיסוי ראש יתאים לי. גם אני ניסיתי לדמיין את עצמי עם כיסוי ראש, אבל לא כל-כך הצלחתי. האמת היא שמאוד התלבטתי – אהבתי אותו וגם חיפשתי מוצא מהחיים הקשים שלי. כשבן-ציון כבר היה צריך לשלם עבור הסמינר משום שההרשמה עמדה להיסגר, החלטתי שזאת לא הדרך שלי, וסיימתי את הקשר איתו.

בעקבות הפרידה התגעגעתי אליו וכאבתי מאוד. בנוסף, פחדתי שהחמצתי את ההזדמנות האחרונה בחיי לאושר.

בכעס חזרתי למחברת המשאלות שלי וקראתי את רשימת הקניות שערכתי. ואז הבנתי משהו חשוב מאוד בנושא הגשמת מציאות: בין התכונות שייחסתי לנסיך החלומות שלי, כללתי גם את התכונה "רוחני", אך לא ציינתי במסגרת הרשימה את המאפיין: "חילוני". למען האמת, הגשמתי בדיוק את מה שכתבתי! כך התברר לי עד כמה זה חשוב לדעת ולהגדיר במדויק את מה שרוצים ומהר ניגשתי לתקן את רשימת הקניות שלי.

וכן, – כעבור כמה חודשים פגשתי את גדעון, בחור רוחני, בעל כישרון בישול וחילוני. גם הוא נשבה בקסמה של בתי, ועד היום הוא בן הזוג המושלם והמתאים עבורי


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע