הגשמה

כך מירב יצרה מציאות

שלום לכם,

רציתי לשתף אתכם במייל שקיבלתי מתלמידה יקרה וותיקה לגבי יצירת מציאות.

היא הסכימה שאפרסם את הסיפור שלה אך ביקשה שלא אציין את שמה. בנוסף היא צרפה גם תמונה וגם בה לא תראו את פניה.

"הי קריסטינה,
מה שלומך? מקווה שהכל בטוב 

רציתי לספר לך סיפור קטן ומשעשע שקרה לי לאחרונה.

בעקבות השתתפותי בסדנת ההונה בשבוע שעבר – חזרתי לעיין בספר שכתב ד"ר סרג' קהילי קינג שקיבלתי ממך בזמנו.
בספר מדובר על טכניקות שונות של דמיון ויצירת מציאות וד"ר קינג סיפר בו על "ניסוי" שעשה בהתמקדותו בדימוי יוצא דופן כלשהו, מתוך ציפייה שהתמקדות זו תיצור את מימושו של הדבר במציאות. הוא התמקד ב'ציפורן כחולה' ומפרט בספר כיצד כעבור שלושה ימים סיפרה לו אשתו על אדם שנתן לאשתו ציפורניים כחולות במתנה ליום הולדתה.

להמשיך לקרוא

להיות בחו"ל מבלי לעזוב את הארץ

אתמול בערב נסעתי עם גדעון לירושלים לבקר ביריד "חוצות היוצר". למי שלא מכיר, חוצות היוצר הוא יריד של אמנות ומלאכת יד לאומית וגם בינלאומית. באזור בריכת הסולטן שליד העיר העתיקה נמצאים עשרות ביתנים של מיטב האמנים והאומנים הישראלים שמציגים את פרי עבודתם: תכשיטים, תיקים, פסלים, קישוטים לבית, קרמיקה איכותית ביותר ועוד מלא דברים יפים. יכולתי לעצור את עצמי מלקנות מכל דוכן רק כי הבנתי שאין לי איפה לשים את כל הדברים המדהימים הללו בבית. אבל מה שעושה את היריד לבאמת כל כך מיוחד, זה אזור הביתנים הבינלאומיים שמציג עבודות יד מקוריות ומקומיות ממדינות מכל רחבי העולם. להמשיך לקרוא

פתאום עבר עלינו סוג של צונמי

ב- 24 השעות האחרונות, פתאום עבר עלינו סוג של צונמי.

הארועים שהתרחשו מעוררים אצל כולנו תגובות חריפות וקיצוניות: המון צער, דאגה, כעס וחוסר בטחון לגבי המשך החיים "השגרתיים" בארץ וכל אחד שואל את עצמו בלב "מה יהיה?"

להתמקד במה שקרה לא יתקן, ישפר או ירפא את המצב.

להמשיך לקרוא

למה דווקא עכשיו זה קורה


למה בדיוק עכשיו התעורר העם והתחיל לצאת לרחוב ולהפגין?
מה קרה בשבועות האחרונים שהדליק את המאבק?

מה גרם לאותם האנשים, שעד עכשיו ישבו כל אחד בביתו וקיטרו על המצב אך לא עשו דבר כי "ממילא זה לא יעזור" 
להקים אוהל באמצע התנועה והזיהום של תל אביב, בתנאי מעברה?

מה דחף פתאום 150,000 איש מכל הקשת החברתית והפוליטית של הארץ לצאת ביחד ולהפגין למרות החום והצפיפות, למרות שקל יותר לשבת מול המסך ולהגיד, "טוב, בוא נראה מה קורה ברחוב.."

על פני השטח לא היה איזשהו מקרה ספציפי דרמטי שאפשר להצביע עליו בחודש האחרון.

גם לא קרה שום דבר דרסטי בשנה האחרונה שיכול להסביר את התופעה הזו.

אולם על פי ההונה אנו יכולים לראות תהליך שהתרחש באופן בלתי פוסק "מאחורי הקלעים" בתודעה של העם שלנו.

אותה סיבה שגורמת לבן אדם לקום ולעזוב עבודה שלא מספיק מתגמלת אותו, בזמן נתון מסויים ולא לפני, 
אותה סיבה שדוחפת אישה מוכה להחליט יום אחד שהיא לא מוכנה יותר לקבל מכות ולא לפני כן, 
אותו תהליך התרחש גם בתודעה של העם שלנו.

זהו תהליך של הגברת ההערכה העצמית של העם – כעם.

להמשך המאמר

העולם הוא מה שאתה חושב שהוא

העיקרון הראשון של הונה אומר: "העולם הוא מה שאתה חושב שהוא".
משמעותו של משפט זה שהעולם שכל אחד  פוגש, העולם הגשמי, שכולל אותך,
את כל העולם שסביבך וכל מה שקורה בתוכו – הוא השתקפות מדויקת של העולם הפנימי שלך. 

מה שקורה בעולמך איננו מקרי.
הוא לא קורה בגלל הגורל ולא בגלל המזל, אלא הוא תוצאה ישירה של העולם הפנימי הזה.

להמשיך לקרוא

לוותר או להתעקש

לעתים, אנו מתחילים לעבוד לקראת הגשמה מסוימת ונתקעים בחוסר תוצאות.
אנו ממשיכים לעשות את הפעולות שלדעתנו יביאו לנו את התוצאות הרצויות, אך עדיין הן לא מגיעות,
או מגיעות באופן חלקי בלבד.

באיזה שהוא שלב, כשמגלים שהמאמץ ממשיך והתסכול מתגבר, עולה הספק אם המטרה נכונה,
אם שווה להמשיך להשקיע אנרגיה וזמן (ולפעמים גם כסף) ואם לא יותר חכם לוותר עליה.

הרגע הזה הוא נקודה קריטית בהצלחת ההגשמות שלנו.

אם נוותר בנקודה זאת, עלול להישאר ספק פנימי אם עשינו נכון, אם לא היינו צריכים להתעקש יותר. ואם נמשיך ועדיין לא נראה תוצאות, נשאל את עצמנו אם לא היינו צריכים לוותר יותר מוקדם ולחסוך לעצמנו תסכול, אנרגיה וזמן מיותר.

איך נדע מה לעשות?
הנה כמה הנחיות שיוכלו לסייע לכם בזמן הזה.

להמשיך לקרוא

על אהבה

מאת – ד"ר סרג' קהלי קינג

אהבה היא דבר די מסתורי. לכאורה יודעים האנשים מה הם מתכוונים כשהם אומרים שהם מרגישים בה, אך רק בודדים יכולים לבטא באופן ברור מה הם מרגישים. חלק מן הבעיה נובע מהבלבול לגבי המילה "אהבה". השתמשו בה יותר מדי והשתמשו בה לרעה, כך שאנשים רבים חושבים שהם מרגישים אהבה בשעה שהם למעשה מרגישים משהו אחר. דבר אחד בטוח, אהבה זה לא אותו הדבר כמו תשוקה. להשתוקק לדבר מה זה לרצות שיהיה שלך, בבעלותך, בשעה שאהבה היא תמיד בלתי-רכושנית. אהבה היא לא תוצר של תשוקה, ותשוקה היא לא תוצר של אהבה. אלה הם מושגים נפרדים, למרות שמושא התשוקה יכול באותה עת להיות מושא לאהבה.

ישנן שלוש מילות מפתח המסבירות מה זאת אהבה: הבנה, קבלה ונתינה. הבנה יכולה להוביל לאהבה אך היא אינה האהבה עצמה, לכן היא פחות חשובה מהשתיים האחרות. אך פעמים רבות צריכה להיות הבנה לפני שיש קבלה. הבלתי-ידוע צריך להיעשות ידוע לפני שאפשר יהיה להתגבר על הפחד שהוא גורם. לעיתים קרובות, אם חסרה אהבה זה מפני שקיים פחד. פחד הוא אבי השנאה, שהיא דחייה ואנוכיות, ההיפך מאהבה. בורות – אפשר לומר שהיא אם הפחד. במקום בו בורות מוחלפת בהבנה – הפחד נמוג והאהבה יכולה להיכנס. להמשיך לקרוא

אושר בלתי תלוי בדבר


ניתן לחיות באושר בלתי תלוי בדבר?

לחיות באושר טבעי שזורם מבפנים והוא לא קשור בנסיבות חיצוניות, זו משאלת העל ומשאלת ה 'אם' הכוללת בתוכה את כל המשאלות.
במבט ראשון כזה דבר נשמע בלתי אפשרי. אנו כל כך תלויים בעולם החיצוני כדי לשמוח שאין באפשרותנו לדמיין אופציה כזאת.מה, איך אני אהיה מאושרת, אם עדיין לא מצאתי את בן זוגי המיועד? כך אמרה לי תלמידה שהנושא מאד עניין אותה.
אז היא פגשה בחור שהקסים אותה. גם הוא התאהב בה ולאחר זמן קצר יחסית החליטו להתחתן.

פגשתי אותה קצת לפני החתונה ושאלתי אותה אם היא כבר חיה באושר בלתי תלוי בדבר? מה פתאום, איך אפשר? יש לי חתונה על הראש,הרבה מתח והתארגנויות. אחרי הטקס אני אוכל להתחיל לחיות באושר שכזה, אבל לא קודם.
הייתה חתונה מאד יפה ולאחר מכן ציפיתי לשמוע שהיא נמצאת בנקודת מפנה, שהיא מתחילה לחיות באושר בלתי תלוי בדבר.
אני עדיין לא מוכנה, היא אמרה לי, לא ממש התרגלתי לחיים המשותפים עם בן הזוג שלי, אבל ברגע שנתחיל לזרום בטוח זה יקרה. להמשיך לקרוא

לחגוג הגשמות – תמיד

למה כל כך חשוב לחגוג הגשמות?

הגשמה היא משהו שרצינו שיקרה – וקרה.
אנו חיים עם רשימה מאוד גדולה של משאלות שאנו רוצים להגשים.
על פי הHUNA, "אנרגיה זורמת לאן שאני מפנה את תשומת הלב שלי", וכך אנו מגשימים.
כלומר, ככל שניתן יותר תשומת לב להגשמות שלנו בחיים, כך תגדל כמות ההגשמות.
במשך היום, מתרחשים בחיינו אין ספור דברים בדיוק כפי שאנו רוצים, והרבה מאוד מהם מובנים מאליהם.
למשל, תמיד יש בגדים ללבוש כשפותחים את ארון הבגדים.
גם אם אנו לא תמיד אוהבים את כולם, לרוב לא יקרה מצב שלא תוכלו לצאת מהבית מחוסר ביגוד מינימלי.

או, לדוגמה, תמיד יש לנו אפשרות לאכול משהו (גם אם זה לא בדיוק לפי הטעם המדויק שלנו). להגשמות האלה, שהן כביכול "דברים רגילים ומובנים מאליהם" שמתרחשים בחיינו, אנו לא נותנים תשומת לב מיוחדת, ולרוב הם מתקיימים לידנו בלי שנשלח לעברם ולו מבט אחד.
כן, לארוחה חגיגית או לבגד מחמיא אנו יכולים לתת חשיבות, אבל מה כל כך מיוחד בכך שתמיד יש לי משהו ללבוש בארון?

אם פתאום היינו פותחים את הארון והוא היה ריק, אותו מצב ,שעד כה היה מובן מאליו, היה הופך לדבר מיוחד. להמשיך לקרוא

אלוהה לכולם ! "חיים אחרים"

מאת:מיה הוד
20/09/07

ערב אחד, כשסרג' קהילי קינג היה בן 14, השתוללה בחוץ סופת ברקים אדירה. אמו פחדה, ובהישמע הרעמים הראשונים היא לקחה את כל הילדים והכלב להתחבא במטבח. סרג' עמד להצטרף אליהם כשאביו הורה לו לבוא אחריו החוצה. הרעמים היו חזקים ולוו בהבזקי ברקים מכל הכיוונים, אבל סרג' יצא איתו למרות הפחד.
כשעמדו יחד במרפסת חיבק אותו אביו ואמר שאין ממה לדאוג, כי אם ברק יפגע בנו נמות כל כך מהר שאפילו לא נשים לב, ולכן מוטב שנהנה מהיופי של מה שאנחנו רואים. כשסרג' התחיל להסתכל על ברקים במקום לפחד מהם, התחיל המסע השמאני שלו.

קהילי הוא שם המשפחה ההוואיית המאמצת של סרג', וקינג הוא שמו של אביו. אביו היה רופא, דיפלומט ושמאן, וכשסרג' היה בן 14 קידש אותו בטקס חניכה לדרך השמאניזם ההוואיי. כעבור שנתיים הוא מת, וכשסרג' התגייס לצבא משפחתו של אביו יצרה עימו קשר והמשיכה לאמן אותו. בגיל 18 הוא אומץ כנכד לג'וזף קהילי מהאי קאוואי, והפך לחלק מהמשפחה. את האימון בבית קהילי הוא המשיך בתרגול שמאני במדינות אפריקה המערבית, שנמשך שבע שנים. לאחר מכן העמיק במסורות אחרות בעולם. היום הוא מלמד כיצד להשתמש בשיטות שמאניות לריפוי ולעזרה בגילוי היכולת היצירתית לשנות את החיים. כשהחל ללמד אנשים מערביים הבין סרג' שאם אין בימינו זמן לטקסים ולפולחנים, כדאי למסור את התורה בדרך שתתאים גם לחיי המערב, ואז הגה את השמאניזם האורבני – ההונה (huna, בהוואיית: הסוד). להמשיך לקרוא


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע