הונה

מאמר אורח – הפילוסופיה של הונה

מאת: סרג' קהילי קינג

ככל שזה חשוב שתהיה לנו פילוסופיית חיים, לא פחות חשוב שיהיו לנו קווים מנחים לגבי יישום הפילוסופיה הזאת ביומיום. אשתף אתכם ב"תבנית" בה אני משתמש כל בוקר, בהתאם להונה, כדי להזכיר לעצמי את הפילוסופיה שלי, לטהר את מוחי, להבהיר לעצמי את מטרותיי, לייצב את רגשותיי ותחושותיי בהרמוניה, להרפות את גופי ולטעון אותו לקראת פעילויות היום. אני עושה זאת כל בוקר כאילו הייתי המורה של עצמי. ביום עמוס, אני מקצר, אך כשיש לי יותר פנאי, אני מאריך בזה.

היו מודעים לכך שהעולם הוא מה שאתם חושבים שהוא. כך לפי ההונה. אז תחליטו במה רצונכם להאמין היום. זה תלוי בכם. אף אחד לא מכריח אתכם לחשוב כך או אחרת. זה לגמרי תלוי בכם אם לחשוב שהעולם הוא מקום של מאבק, כאב וסכנה, או מקום של יופי, אור וקסם. אירועים חיצוניים לא מכתיבים את רגשותיכם, אך הדרך בה תפרשו את האירועים, אכן תשפיע עליכם.

היו חופשיים, כי אין מגבלות, היו חופשיים לאפשר לעצמכם לשנות דעתכם. המון אנשים מגבילים את עצמם שלא צורך, כי אינם מרגישים ראויים לאושר או להצלחה, בגלל משהו שהם עשו או לא עשו בעבר. אם זוהי הבעיה שלכם, עליכם לסלוח לעצמכם ולהמשיך הלאה, או להיות אסורים בשלשלאות אשר ליפפתם ונעלתם סביב עצמכם כאשר רק בידכם המפתח. להמשיך לקרוא

להיות שמאן בעיר

בטיסה בינלאומית המטוס נכנס לכיס אויר והוא מתחיל לרטוט, והנוסעים מתבקשים להחגר.

מתח בחלל, הנוסעים מסתכלים מסביב כדי לקבל בטחון שהכל בסדר, למרות חוסר היציבות של המטוס.

נוסע אחד סוגר עיניים. על פני השטח הוא נראה מאוד רגוע. אולי הוא נח או אפילו נרדם. אבל האמת היא שהוא עמוק במימד אחר. הוא מתמזג עם הרוחות שעוטפות את המטוס בשימוש בטכניקה שמאנית מסויימת, מתקשר איתן וגורם להן להירגע. אחרי כמה דקות, הרוחות נפסקות והטיסה חוזרת להיות נעימה. הנוסעים נרגעים. הנוסע הנראה ישן, עדיין עם עיניים סגורות, מודה על שיתוף הפעולה של שותפיו – כוחות הטבע, ומחייך.

למחרת, בבית חולים שוכב חולה שעומד לעבור ניתוח קשה. הוא מבוגר מאוד ויש סכנה שהוא לא יצא חי מהחדר ניתוח. בעיר אחרת, על פי בקשה של קרוב משפחה, השמאן העירוני הופך את עצמו לחולה ומבצע תהליך של ריפוי שמאני(תהליך זה נקרא גרוק). למחרת בבוקר, הרופאים מגלים שיפור כל כך משמעותי במצבו של החולה, שהם מחליטים לוותר על הניתוח בכלל. הם, וגם החולה, לא ידעו אי פעם מה גרם לשינוי הבלתי אמין במצב החולה. להמשיך לקרוא


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע