קריסטינה בר-סלע

העולם הוא מה שאתה חושב שהוא

העיקרון הראשון של הונה אומר: "העולם הוא מה שאתה חושב שהוא".
משמעותו של משפט זה שהעולם שכל אחד  פוגש, העולם הגשמי, שכולל אותך,
את כל העולם שסביבך וכל מה שקורה בתוכו – הוא השתקפות מדויקת של העולם הפנימי שלך. 

מה שקורה בעולמך איננו מקרי.
הוא לא קורה בגלל הגורל ולא בגלל המזל, אלא הוא תוצאה ישירה של העולם הפנימי הזה.

להמשיך לקרוא

דרך לעורר עוצמה לפי הונה

מאת ד"ר סרג' קינג

אחל את הטוב ביותר לכל מי שעובר בדרכך

אחת הדרכים המהירות ביותר להעצים את עצמנו ולהרגיש טוב בהווה היא לאחל את הטוב ביותר לכל מי שנקלע לדרכנו.

זה פועל טוב במיוחד כשאנו מרגישים רע או חשים חסרי עוצמה, ורוצים להסיט את האנרגיה שלנו לכיוון אחר.

כולנו מחוברים זה לזה אף על פי שלא ניתן להבחין בכך באמצעים הרגילים העומדים לרשותנו.

אנחנו מקרינים בכל רגע ורגע אנרגיה אשר משפיעה על הסובבים אותנו, ואנו גם מושפעים מן האנרגיה שאחרים מקרינים. להמשיך לקרוא

לחגוג הגשמות – תמיד

למה כל כך חשוב לחגוג הגשמות?

הגשמה היא משהו שרצינו שיקרה – וקרה.
אנו חיים עם רשימה מאוד גדולה של משאלות שאנו רוצים להגשים.
על פי הHUNA, "אנרגיה זורמת לאן שאני מפנה את תשומת הלב שלי", וכך אנו מגשימים.
כלומר, ככל שניתן יותר תשומת לב להגשמות שלנו בחיים, כך תגדל כמות ההגשמות.
במשך היום, מתרחשים בחיינו אין ספור דברים בדיוק כפי שאנו רוצים, והרבה מאוד מהם מובנים מאליהם.
למשל, תמיד יש בגדים ללבוש כשפותחים את ארון הבגדים.
גם אם אנו לא תמיד אוהבים את כולם, לרוב לא יקרה מצב שלא תוכלו לצאת מהבית מחוסר ביגוד מינימלי.

או, לדוגמה, תמיד יש לנו אפשרות לאכול משהו (גם אם זה לא בדיוק לפי הטעם המדויק שלנו). להגשמות האלה, שהן כביכול "דברים רגילים ומובנים מאליהם" שמתרחשים בחיינו, אנו לא נותנים תשומת לב מיוחדת, ולרוב הם מתקיימים לידנו בלי שנשלח לעברם ולו מבט אחד.
כן, לארוחה חגיגית או לבגד מחמיא אנו יכולים לתת חשיבות, אבל מה כל כך מיוחד בכך שתמיד יש לי משהו ללבוש בארון?

אם פתאום היינו פותחים את הארון והוא היה ריק, אותו מצב ,שעד כה היה מובן מאליו, היה הופך לדבר מיוחד. להמשיך לקרוא

מה הקשר בין סילביה המחוזרת והשלום במזרח התיכון

קריסטינה מתארחת בתכנית רדיו כל השלום

מה הקשר בין אישה שמתקשה להיכנס להריון לבין הפלסטינים ואנחנו?
מה עוד נחוץ לנו מלבד להכיר את הרצון לשלום ולפעול במרץ למענו?

איזה פסולת כדאי לזהות ולנקות, לפני ששותלים?
איך מייצרים את המציאות שאנחנו רוצים, למרות כל המכשולים?

מה קורה כאשר מה שאדם אחד רוצה נוגע לאנשים אחרים, שאולי אינם רוצים?
ומה זה שמאניזם עירוני?

האזינו לקריסטינה בר-סלע, מורה, מרפאה ומדריכה בשיטת ההונה HUNA שהיא שמאניזם שבא מהוואי.
היא יכולה ללמד אתכם איך להשתמש בכוח המחשבה כדי ליצור מציאות רצויה ולהגשים משאלות.
הקשיבו היטב, כדי שתוכלו לפעול ביתר יעילות, אם אתם באמת רוצים שלום.

לדעת בדיוק מה רוצים

לפני עשרים שנה למדתי שכדי להגשים את משאלותי, עלי קודם כל להגדיר באופן ברור את מה שאני רוצה.
המשאלה שלי היתה למצוא בן זוג אוהב שמתאים לי. קניתי מחברת שהקדשתי לכתיבת המשאלות שלי
(ולכן כיניתי אותה "מחברת משאלות") וערכתי בה רשימה ארוכה של התכונות שרציתי בנסיך חלומותי.
קראתי לרשימה הזו "רשימת קניות" מכיוון שכשהולכים לערוך קניות בסופר, אם מכינים מראש רשימה ברורה של הדברים שרוצים, קל הרבה יותר לחפש ולמצוא אותם.

בתקופה הזו עדיין הייתי עולה חדשה מארגנטינה, אך הייתי כבר אם חד הורית. גרתי בצומת פת בירושלים, שכונה של אנשים קשי יום, וניקיתי בתים לפרנסתי. להפתעתי, למרות הספקות הרבים שהיו לי לגבי היכולת שלי למשוך אל חיי בחור מיוחד כפי שאיחלתי לעצמי, חלפו רק שבועות אחדים מאז שערכתי את הרשימה ועד שהציעו לי להכיר מישהו. אחת מהנשים שעבדתי אצלן, אשה נחמדה מאוד, סיפרה לי על בחור בשם בן-ציון. הוא היה עולה חדש מארצות-הברית, והיא רצתה להכיר בינינו משום שחשבה שאנחנו מתאימים. אני הסכמתי והיא אירגנה לנו פגישה.

כשהכרנו, היתה בינינו משיכה מיידית ואני מאוד התלהבתי ממנו. בן-ציון היה מוזיקאי, עסק במקרוביוטיקה והיה בחור מאוד רוחני. מצאנו הרבה תחומי עניין משותפים וכשהוא הכיר את בתי, תכלת, שהיתה אז בת שנה, אהב אותה מייד. אהבתו לתכלת לא הפתיעה אותי, משום שעד היום קשה להישאר אדיש לחן שלה, אך לעומת זאת הופתעתי מכך שהוא התלהב גם ממני. וכך, ההתלהבות שלנו זה מזו היתה הדדית.

כשהוא היה מגן בגיטרה שירים שכתב בעצמו, הייתי נמסה ובעיני רוחי ראיתי לבבות מרצדים סביבי. הוא היה מבשל אוכל מקרוביוטי נהדר, וכיוון שבישול אינו אחד מן הכישרונות שלי, הייתי ברקיע השביעי.

אך למרות שיכרון החושים והאוכל הטעים והמזין, לא יכולתי להתעלם מדבר אחד שהפריד בינינו: הוא היה חוזר בתשובה, ואני הייתי (ועודני) חילונית אדוקה. מהר מאוד הנושא עלה כמחסום ביחסים שלנו, ובן-ציון הציע לי ללכת, על חשבונו, לסמינר "דיסקברי" ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. הסמינר הזה נועד ללימוד ולהבנה של עקרונות הדת ושל אורח החיים הדתי. הוא הסביר לי שבעקבות הסמינר אחזור בתשובה. בנוסף, הוא התחיל לספר לי כמה אני ותכלת נהיה יפות בשמלות ארוכות וכמה כיסוי ראש יתאים לי. גם אני ניסיתי לדמיין את עצמי עם כיסוי ראש, אבל לא כל-כך הצלחתי. האמת היא שמאוד התלבטתי – אהבתי אותו וגם חיפשתי מוצא מהחיים הקשים שלי. כשבן-ציון כבר היה צריך לשלם עבור הסמינר משום שההרשמה עמדה להיסגר, החלטתי שזאת לא הדרך שלי, וסיימתי את הקשר איתו.

בעקבות הפרידה התגעגעתי אליו וכאבתי מאוד. בנוסף, פחדתי שהחמצתי את ההזדמנות האחרונה בחיי לאושר.

בכעס חזרתי למחברת המשאלות שלי וקראתי את רשימת הקניות שערכתי. ואז הבנתי משהו חשוב מאוד בנושא הגשמת מציאות: בין התכונות שייחסתי לנסיך החלומות שלי, כללתי גם את התכונה "רוחני", אך לא ציינתי במסגרת הרשימה את המאפיין: "חילוני". למען האמת, הגשמתי בדיוק את מה שכתבתי! כך התברר לי עד כמה זה חשוב לדעת ולהגדיר במדויק את מה שרוצים ומהר ניגשתי לתקן את רשימת הקניות שלי.

וכן, – כעבור כמה חודשים פגשתי את גדעון, בחור רוחני, בעל כישרון בישול וחילוני. גם הוא נשבה בקסמה של בתי, ועד היום הוא בן הזוג המושלם והמתאים עבורי

ומה לי ולשמאניזם אורבני?

אחרי שנים של לימוד והתעסקות בדרכים רוחניות שונות, כולל HUNA בגירסה של מקס פרידום לונג, קיבלתי המלצה לפנות אל ד'ר סרג' קהילי קינג, מורה לHUNA ושמאניזם הוואיי. ההיכרות איתו הייתה אחד מהרגעים המכוננים בחיי. בשנת 2000 נסעתי לשוויץ ללמוד אצלו בפעם הראשונה, על פי אינטואיציה עוצמתית שדחפה אותי להיכרות דרך האתר שלו באינטרנט.

ישבתי בשורה הראשונה, בתוך אולם גדול. כשהוא התחיל לדבר התמלאו לי העיניים בדמעות. התחלתי לבכות מהתרגשות, הרגשתי מיד שאני מכירה אותו ואת החומר שהוא מלמד והבנתי באופן חד משמעי שמצאתי את המורה שחיפשתי כל כך הרבה שנים או ליתר דיוק, חזרתי אליו.

התחלתי ללמוד את הפילוסופיה והטכניקות לריפוי ולשינוי של HUNA וככל שלמדתי עוד, התלהבתי יותר. גיליתי שלכל שאלה שלי יש תשובה מספקת ושיש דרך לפתור כל בעיה. ככל שהעמקתי ויישמתי את הידע, גדלה תדהמתי לגביו.

עלה בי רצון להשתייך לארגון שד"ר קינג ייסד, Aloha International, ולקחת חלק פעיל כ- Alakai: מורה, מדריכה ומרפאה על פיHUNA . הגשתי בקשה למועמדות. כשהתקבלה בקשתי התחיל תהליך שארך שלוש שנים. בתקופה הזאת נדרש ממני לקרוא את כל הספרים שד"ר קינג כתב, לכתוב את ההבנות שלי, לשאול שאלות ולהעביר לו את כל זה. כמו כן, השתתפתי בקורסים שונים כולל Training מיוחד של שבוע בהוואי.

לפרויקט הגמר, עבודה מעשית, נתתי סדנה בבית הספר התיכון לאמנויות בירושלים, לתלמידי ז'-ח'-ט' בנושא שיפור ההערכה העצמית, שבעקבותיו קיבלתי משוב מאוד חיובי מהתלמידים ומהמורים, שהשתתפו גם הם.

אך כדי לקבל הסמכה להיות Alakai צריך היה לפגוש שוב את המורה ונסעתי אליו לגרמניה, כשהוא שהה שם. בשעה חמש אחר הצהריים נערך הטקס. היינו נוכחים ד"ר קינג, גדעון בעלי שליווה אותי צמוד בכל התהליך הזה והוא היום מועמד להיות אלקאי בעצמו, גלוריה, אשתו של ד"ר קינג ויד ימינו וכמה אלקאים גרמנים שיקרים לליבי: אלינור, סבינה, פטרה, דומיניק וגם דיון, בנו של ד"ר קינג, ואשתו.

כולם עמדו במעגל סביבי, וד"ר קינג ואני עמדנו באמצע. זאת הייתה שעת השקיעה, שעל פי המסורת ההוואית היא שעת המעבר, אז אפשר ליצור חדש או לגרום לשינוי.

ד"ר קינג הזמין את כוחות הטבע ובתורם בירכו אותי האש, האוויר, המים והאדמה. לאחר מכן בירכו אותי עולם הצומח ועולם החי ולבסוף התברכתי ע"י ד"ר קינג כנציג עולם בני האדם. לאחר מכן הוא שר שיר הוואי מסורתי שמזמין אותי להצטרף ל- Ohana (המשפחה המורחבת החדשה שלי). הוא גם נתן לי שם הוואי Koa Ka Wahine Ka Mana שפירושו "האישה האמיצה של המדבר" (The brave woman of the desert).

לסיום התחייבתי לעשות כמיטב יכולתי כדי ליצור עולם טוב יותר.

כך חזרתי לארץ מלאת מוטיבציה להעביר הלאה את הידע שרכשתי וממשיכה לרכוש מיום ליום.


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע